|
א. פרדו1, ס. אומנסקי1, ר. דקל2
1 המוסד לבטיחות ולגיהות
2 המחלקה לרפואה תעסוקתית - קופ"ח מאוחדת
המחקר בוצע במימון הפעולה המונעת והמחקר בבריאות בבטיחות ובבריאות בעבודה במשרד הכלכלה.
סיליקה גבישית חופשית גורמת למחלת ריאות כרונית (סיליקוזיס). נתונים מצביעים על עלייה במספר המקרים החדשים של סיליקוזיס המתגלים בשנים האחרונות בישראל, כאשר הקבוצה הגדולה של המקרים מגיעה מענף עיבוד שיש. נערכו מחקרים וסקרים בנוגע לחשיפה תעסוקתית לסיליקה בעבודה בשיש, אולם חסר ניתוח פרטני של סביבת העבודה ובעיקר הסביבה התהליכית על מנת ליצור בה הירארכיה של סיכון הן מבחינת הגורם (החומר הסיליקוטי) והן מבחינת תהליכי עבודה ומוקדי פיזור. המחקר התמקד בבדיקת הפיזור של סיליקה באוויר כתלות בתהליכי העיבוד ובשיטות העבודה במטרה להבין את מאפייני החשיפה, לדרג את הירארכיית הסיכון בתהליכי עיבוד שיש וליצור תשתית להתאמת אמצעי בקרה.
אוכלוסיית המחקר הורכבה מבתי מלאכה לשיש בגדלים שונים ונבדקו מערכי עבודה באבן שיש מלאכותית ואבן שיש טבעית ממקור גירני וגרניט. באוכלוסיית המחקר נבדקו פיזור הסיליקה וחשיפת העובדים בצירופים שונים של סוג החומר, תהליך העיבוד, שיטת העיבוד ומקטע האבק (כלל אבק או מקטע בר-נשימה) שבו מופיעה הסיליקה. בכל מקום עבודה נערך סקר בשיטת התצפית ותחקיר/תשאול, מלווה בשאלון לאיסוף נתונים, וניטור סביבתי תעסוקתי לבדיקת רמות האבק באוויר וריכוזי הסיליקה הגבישית-חופשית באבק. אבק נקבע בשיטה גרבימטרית ומסת הסיליקה באבק נקבעה בשיטת הדיפרקציה של קרני X. נבדקה התפלגות גודל החלקיקים וצורת החלקיקים אופיינה בעזרת מיקרוסקופיה אלקטרונית.
התכולה הממוצעת של סיליקה במקטע בר-נשימה של אבן שיש מלאכותית היתה 41.5% וזו באבן שיש טבעית היתה 16%. הממוצעים הגיאומטריים של ריכוזי הסיליקה שנמדדו במקטע בר נשימה בדגימות אישיות על פני משך תהליך בלבד בתהליכי עיבוד של אבן שיש מלאכותית וטבעית היו, בהתאמה, 0.158 מ"ג/מ"ק ו- 0.099 מ"ג מ"ק. ההבדל ביניהם לא היה מובהק למרות שמובהקות נמצאה בהבדל המקביל בדגימות שטח. עליה בריכוז הממוצע בעיבוד אבן שיש טבעית נובעת מתרומת תהליך התזת החול. החשיפה הממוצעת ומשוקללת של עובדים לסיליקה (מקטע בר-נשימה) על פני יום עבודה בעיבוד יבש ורטוב של אבן שיש מלאכותית היתה, בהתאמה, 0.55 ו- 0.038 מ"ג/מ"ק, כאשר ההבדל בין הערכים מובהק והחשיפה בעיבוד יבש גבוהה מהחשיפה המרבית המותרת. החשיפה המקבילה בעיבוד יבש ורטוב של אבן שיש טבעית היתה 0.07 ו- 0.087 מ"ג/מ"ק, כאשר ההבדל בין הממוצעים אינו מובהק והחשיפה נמוכה מהרמה המרבית המותרת. אחוזי החריגה מרמה מרבית מותרת בכלל התוצאות בעיבוד יבש של אבן שיש מלאכותית הגיעו ל- 60% ובעיבוד רטוב ל- 4.5% בעוד שבעיבוד יבש של אבן שיש טבעית לא נמצאו חריגות ובעיבוד רטוב הגיעו החריגות ל- 25%, כנראה בגלל הבדל בסוג תהליכי העיבוד המתבצעים באופן יבש לעומת סוג התהליכים בעיבוד רטוב. מבין תהליכי העיבוד היבשים נמצא כרסום ידני בעזרת כוסית כתהליך היוצר את הריכוזים הגבוהים ביותר של סיליקה במקטע בר נשימה בעיבוד אבן שיש מלאכותית ואחריו תהליך החיתוך הידני באבן אופן. באבן שיש טבעית נמצא תהליך החיתוך הידני במסור כתורם לריכוז הסיליקה הגבוה ביותר. בעיבוד רטוב נמדדו הריכוזים הגבוהים ביותר בתהליך הכרסום הידני בעזרת כוסית בעיבוד שני סוגי אבני השיש. הריכוזים הנמוכים ביותר של סיליקה התקבלו בעיבוד רטוב במכונות ממוחשבות (CNC). גודלי חלקיקים ברי נשימה – עד 10 מיקרומטר - דומיננטיים בהתפלגות הגודל של החלקיקים באבק, אולם עיקר המסה נמצא בחלקיקים הגדולים. בתמונות חלקיקים נמצאו חלקיקים לא רגולריים מזוותים באבק.
ההבדל בתכולת הסיליקה בין אבן שיש מלאכותית לאבן טבעית הוא הגורם העיקרי להסבר ההבדל ברמות החשיפה לסיליקה בתהליכי העיבוד של שני סוגי האבן. שיש מאבן גרניט הוא התורם הדומיננטי לריכוז הסיליקה באוויר בעיבוד אבן שיש טבעית. הרטבת תהליך מקטינה באופן משמעותי ביותר ומובהק את ריכוז הסיליקה באוויר בהשוואה לעיבוד יבש, אך אינה מונעת חשיפות חריגות לסיליקה בקרב חלק מהעובדים הן בעיבוד אבן שיש מלאכותית והן בעיבוד אבן שיש טבעית. שימוש בנשמיות חד פעמיות כאמצעי הגנה אינו מונע חשיפה בלתי קבילה וההערכה היא כי בעת שימוש באמצעי זה 33% ממעבדי השיש המלאכותי בעיבוד יבש ו- 7% ממעבדי שיש טבעי בעיבוד רטוב חשופים חשיפה חריגה. לאחר איפיון תהליכי העיבוד ובחינת פרופיל העבודה בבתי המלאכה מדידת החשיפה המשוקללת של על פני יום עבודה עלולה לעוות את דרגת החשיפה האקטואלית האמיתית עקב מיתאר העבודה ושינויים גדולים מאד בחשיפה בתהליכים נפרדים וקצרים, ולכן הצגת החשיפה המשוקללת של העובד על פני תהליך עיבוד מסויים עדיפה על פני הצגת חשיפה משוקללת על פני יום עבודה בן 8 שעות. כמו כן, עקב סתירה אפשרית בין מסקנות המתקבלות ממדידת ריכוז סיליקה במקטע כלל האבק לבין מסקנות ממקטע בר-נשימה ועקב פגיעת הסיליקה באזור חילוף הגזים בלבד מומלצת הצגת החשיפה האישית לסיליקה רק דרך מדידת ריכוזה במקטע בר נשימה. תהליך עיבוד שיש במכונות ממוחשבות סגורות (CNC) הוא המבטיח ביותר מבחינת צמצום החשיפה והבאתה לרמות חשיפה קבילות. בהעדר אפשרות לעיבוד בתהליך זה יבטיח שילוב של עיבוד רטוב עם יניקה מקומית צמצום חשיפה לרמות קבילות.
|