קריאה בספר בראשית בעיני מי שעוסק בבטיחות מעידה על חשיבות הנושא. אל הבטיחות הגעתי מתוך עיסוק ברפואה ובמקצוע שהיה הראשון שנתן ליבו לכך שהתקלות אינו בשל רשלנות אלא בשל מערכת עוינת למשתמש.( אנסטזיה)  הקשר בין מקום העבודה ומחלות המקצוע ודרכי המניעה הוצעו כבר על ידי רופא איטלקי  בשם רמזיני בשנת 1633 שהוא אבי הבטיחות הרפואית ולמעשה באגודת הבריאות שהיו בשעתו בבתי הספר הסיסמא היתה "יפה כוח הזהירות מכוח הריפוי"  אז אין חדש תחת השמש. התקלות והטעויות ברפואה גובות מחיר גבוה מאוד בתמותה ותחלואה. מדי יום באתרים העוסקים בנושא מדווח על טעויות ותקלות . הקף הבעיה בארץ אינו ברור אולם המספרים אינם קטנים. במשך השנים  בהם הצטרפתי  כרופא למרכז לבטיחות בעבודה והנדסת אנוש בטכניון צפינו בעשרות "פסי ייצור"  רפואיים. חדרי מיון וחדרי ניתוח. מצאנו נקודות  חולשה בדמות תרופות עם מדבקות זהות ונהלים שהם פירצה קוראת לגנב. אולם כיום להערכתי יצירת תרבות בטיחות במקומות העבודה (ולא רק שם עשויה ) להיות צעד ראשון וחשוב לקראת הגברת בטיחות. הבטיחות משולה לתרופה הניתנת בטיפטוף  איטי לווריד ולה מחצית חיים  קצרה. כל עוד היא מטפטפת יש בטיחות . אנו צריכים לדאוג לעירוי מתמיד של תרבות הבטיחות