התקנות החדשות המחייבות הכנת תכנית לניהול בטיחות אשר נכנסו לתוקף לאחרונה, מציגות בפני תופס המפעל, האחראי ליישומן, אתגרים טכנולוגיים וניהוליים לא מעטים, ביניהם כאלו אשר לכאורה נראים כמחסומים ליישום מלא של התכנית לניהול הבטיחות. עיקרי דברים מובאים להלן בתמצית.
מכשולים – כיוון שחובת הבטיחות למיגון מכונות היא חובה חוקית מוחלטת המחייבת "גידור לבטח" של כל חלק ומקום מסוכן במכונה, זאת ללא תלות בגיל וביישום המכונה, אנו נתקלים חדשות לבקרים במצב שימוש במכונות ישנות (לעיתים בנות עשרות שנים) אשר נבנו בסטנדרד בטיחות 'עתיק יומין' ואינן מקיימות את דרישות ה"גידור לבטח", כמו למשל מכונות עיבוד שבבי קונבנציונליות. כמו כן מוכרת הטענה החוזרת : "אם יותקן מיגון על מכונה זו לא ניתן יהיה להפעיל אותה ביעילות למטרתה".
אין באמירות אלו דבר המקל על הדרישה החוקית לבטיחות, שכן בטכנולוגיות של היום ובכלל, אין כל בעיה ומניעה ליישם את דרישות הבטיחות לכל סוגי המכונות, לרבות המכונות הישנות. תקני הבטיחות הקיימים למכונות ומיושמים בעולם מוכיחים זאת. ולראיה, המכונות החדשות המיוצרות על-ידי אותם יצרנים של המכונות הישנות, נבנות ומסופקות עם מיגון ראוי (עיבוד שבבי קונבנציונלי, מכופפות ועוד). כיום ניתן להתקין מערכות מיגון ייעודיות למכונות ישנות כאביזרי Add-On כמעט לכל סוג של מכונה ישנה.
מחדלים - כיוון שיישום תכנית ניהול הבטיחות ובעיקר ניהול הסיכונים הינו אחד מתפקידיו המקצועיים העיקריים של הממונה על הבטיחות, הרי שהוא מוצא עצמו נדרש להיות בעל ידע ומומחיות בכל תחומי הסיכונים האפשריים. דבר זה הינו בלתי אפשרי בעליל ובעיקר בארגונים ובמפעלים רב-תחומיים (מולטי דיסציפלינאריים). כאן נזקק הממונה ו/או תופס המפעל לסיוע של יועצים מקצועיים בתחומי הבטיחות השונים.
בנקודה זו קיים בענף הבטיחות 'חסך מהותי' הגובל לא פעם במחדל מקצועי הכרוך גם בהתנהלות פגומה בהיבטי 'אתיקה מקצועית'. כיוון שבתחום "ייעוץ הבטיחות" אין כל רגולציה ואינו מוגדר מבחינה משפטית, התחום פרוץ לכל דיכפין. רבים המקרים בהם ניתן 'ייעוץ הבטיחות' על-ידי גורמים שאינם מקצועיים ואינם בקיאים בתחום, שכן התחרות הכלכלית בין 'היועצים' קשה. מכאן, המרחק לכשל הגובל במחדל – קצר הוא.
מהמורות - החובה המשפטית לקיים "בחינה של סיבות ונסיבות" לאירועי בטיחות חלה מכוח מספר חוקים ותקנות בטיחות שונים, לרבות התקנות החדשות להכנה ויישום תכנית לניהול בטיחות.
ההליך המיושם מוכר לנו יותר בשם עריכת "תחקיר פנימי" של אירוע הבטיחות. הליך זה מטרתו הבלעדית הינה הפקת לקחים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד והוא מתבסס על שקיפות ופתיחות מלאים של כל המעורבים והמתושאלים. זאת, עד היום, מתוך ידיעה והבנה כי הדברים העולים בתחקיר לא ישמשו לשום גורם לצרכים משפטיים.
אך דא-עקא שבנקודה זו, דווקא בית המשפט העליון בישראל בפסיקתו לאחרונה (בערכאת דיון נוסף) פסק כנגד עמדת רכבת ישראל ועובדיה והורה על מסירה לחוקרי משטרת ישראל של ממצאי התחקיר הפנימי שערכה הרכבת בעקבות שתי התאונות שאירעו בדרום הארץ.
מצב משפטי זה הינו מהמורה קשה ביישום החובה לקיים תחקיר ראוי ועלול לשמוט את הקרקע מתחת לרציונל הבסיסי שבבסיס התחקיר הפנימי ובכך למנוע או להגביל אפשרות לקיים דרישה זו שמחויבת בתכנית לניהול הבטיחות.