"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" (ישעיהו מ"א, ו')

כל אדם עלול להיקלע למצב משברי או טראומטי . מצב כזה עלול להשפיע ולשבש את תפקודו לזמן קצר או ארוך. הטראומה מוגדרת כפגיעה פיזית ופסיכולוגית שמקורה באיום ריגושי קיצוני.

עובד העובר חוויה טראומטית, כתוצאה מאירוע בטחוני (ירי טילים, פיגוע חבלני וכדו'), אירוע פלילי או כל אירוע קשה  שגרם  לו לפגיעה נפשית ו/או פיזית,  כגון : תאונה, שריפה, חומ"ס, אסון טבע וכדומה, ובמיוחד אם נחשף למראות קשים, לסכנת חיים ולאובדן קרובים או מכרים., עלול לפתח תגובות/סימפטומים פוסט טראומטיים בדרגות חומרה שונות, עד כדי הפרעה קשה ושיבוש היכולת התפקודית שלו האישית, המשפחתית, החברתית והתעסוקתית. וכתוצאה עלול העובד להוות סיכון בטיחותי בעבודה.

יש חשיבות שממונה בטיחות או כל מנהל בארגון יהיו מודעים ורגישים לסימני התגובות הפוסט טראומטיות, וינקטו בפעילות לסייע לעובד לחזור לאיזון תפקודי.

מהם הסימנים והתגובות  האופייניים לפוסט טראומה?

• תגובות מחשבתיות (קוגנטיביות) :

בלבול, קשיי זיכרון, קושי למקד קשב וריכוז, קושי בקבלת החלטות, היסוס יתר, האשמה עצמית או האשמת אחרים, מחשבות חודרניות (flash - back ( - נזכרים שוב ושוב באירוע, הערכה עצמית ירודה.

• תגובות רגשיות :

תחושת חוסר אונים, אובדן, אי שקט, כעס (על מה שקרה, קורה או יקרה), חרדה ופחד ( החיים נראים לא בטוחים, מה יקרה לי וליקירי?), בושה (על חוסר האונים, אי תפקוד, התלות באחרים וההזדקקות לעזרה), אשמה ( שלו עשיתי מספיק או נכשלתי במניעת הפגיעה, קהות/אפתיה (הימנעות או חוסר יכולת לחשוב או להרגיש שמחה או אהבה), עצב, עצבנות, עויינות או חוסר אכפתיות לגבי אחרים, אי שקט  ועצבנות.

• תגובות גופניות (פיזיולוגיות):

דופק/נשימה מואצים או קשיי נשימה, עייפות או תשישות, תחושת חנק, לחץ בחזה, הזעת יתר, תחושת טשטוש, כאבי ראש, כאבים שונים, שלשול/השתנה מרובה, חוסר תאבון או אכילת יתר, מתח בשרירים, צמרמורת, קושי להירדם.

• תגובות התנהגותיות (ביהביוריסטיות):

רגישות יתר, הסתגרות , תלות מוגברת באחרים, עוררות או פעלתנות יתר, חשדנות יתר,  התפרצויות כעס וגילוי תוקפנות ואלימות ("מתחמם מהר"), אי שקט , דריכות מוגברת, בהלה מרעשים סביבתיים ("מכל טריקת דלת"), הימנעות מאירועים חברתיים או ממקומות בילוי ושהייה שהיה רגיל בהם, שינויים חדים בקשרים חברתיים ומשפחתיים ובהרגלי חיים, הגברת השימוש בעישון ושתיית אלכוהול, היעדרויות או איחורים לעבודה וכן קשיי ריכוז ותשומת לב, העלולים לגרום לחוסר זהירות ולסיכונים בטיחותיים בעבודה.

חשוב לציין כי לא כל התופעות הללו מופיעים אצל כל אדם שחווה טראומה ובאותה עוצמה.  מרבית האנשים העוברים חוויה טראומטית מסוגלים להתמודד עצמאית ולחזור לאיתנם ולתפקוד רגיל, בתהליך טבעי המכונה "החלמה ספונטנית". תוך פרק זמן מסוים.

המערכת הארגונית, החברתית והמשפחתית של העובד שעבר טראומה, יכולים לקצר  את תקופת ההחלמה שלו ע"י הכרות בסיסית של הסימפטומים שפורטו לעיל, ובעיקר ע"י שימוש במספר עקרונות ודרכי פעולה, שיפורטו להלן:

כיצד יכול הארגון, ממונה הבטיחות, המנהל והחברים לעבודה  לסייע לעובד שעבר טראומה להתמודד ולחזור לאיתנו ולתפקודו התקין?

• מודעות ורגישות לתופעות הללו ולהשפעתן האפשרית, הזמנית בעבודה. לזכור שהתופעות הללו הן "תגובות נורמליות למצב לא נורמלי".
• התאמת הדרישות  והגמשתם, על פי מצב העובד, יחד עם העברת האחריות בהדרגה לעובד.
• גילוי הבנה וסובלנות לתגובות קיצוניות או לשגיאות בעבודה ולאיחורים והיעדרויות.
• לתת לעובד תחושה שהארגון לצדו, מגלה הבנה, מסייע ועושה ככל הניתן.
• להימנע מלחץ והאשמות.
• עידוד, התעניינות במצבו של העובד, גילוי אמפתיה ורגישות.
• התאמת העבודה והמטלות למצבו הפיזי והנפשי.
• יצירת מעגל תמיכה רגשי וחברתי , באמצעות חבריו לעבודה.
• שיחה עם החברים לעבודה והאנשים שהוא במגע אתם , להתייחס אליו ברגישות, בהבנה ובעידוד. להקפיד על דיסקרטיות.
• להתחבר ולהעצים את התחומים החזקים אצל העובד, כדרך לזרז החלמתו ותפקודו התקין.
• להנחות את הממונים והחברים לעבודה להיות ערניים לאפשרויות של סיכונים בטיחותיים מצד העובד.
• לאפשר ואף לעודד הפגות והפסקות למנוחה.
• לסייע לעובד במידע על זכויות וגורמי סיוע וטיפול ולקשר אתם.
• במקרים קיצוניים מומלץ להתייעץ ולהסתייע באנשי מקצוע – פסיכולוגים, רופאים וכיוב'.
• להסתייע ב"גורמי תמיכה טבעיים" – חברים, מכרים ובני משפחה.
• יחד עם זאת, לא לאפשר ניצול המצב ל"רווחים משניים", ולהשגת הטבות ותנאים, שלא מגיעים.
• לעודד פעילות גופנית, תחביבים ופעילות אקטיבית גם מחוץ למסגרת העבודה.

משה ברנדר, מ. א. , פסיכולוג, יועץ ארגוני ומומחה להתמודדות וטיפול באוכלוסייה במצבי לחץ וחירום.

סא"ל מיל', הקים ופיקד במערך הג"א על מערכי קצינים בתחומי  מדעי ההתנהגות, הסברה ומוסדות חינוך, ויסד את תורת הטיפול באוכלוסייה בחירום. ומשרת עד היום במערך המילואים של פיקוד העורף.

שימש פסיכולוג ראשי של  שרותי  הכבאות וההצלה.

שימש כמרצה  באוניברסיטת בר אילן.

עוסק ביעוץ, הדרכה וכתיבת נהלים בתחומי ההערכות וההתמודדות במצבי לחץ וחירום, ברשויות,  משרדי ממשלה, מוסדות, ארגונים, מפעלים, מכללות, מוסדות חינוך ועוד.

עוסק מזה שנים בהקמה והכשרת צוותי צח"י – צוותי חירום וחוסן יישובי במאות ישובים בארץ.

כתב מאמרים וספרים מקצועיים בתחומים הללו.

ממס"ר ברנדר בע"מ יעוץ והדרכה להערכות, התמודדות ותקשורת במצבי לחץ, שחיקה וחירום

משה ברנדר, פסיכולוג חברתי ארגוני (.A.M)     נייד: 2652642- 052

רח' בועז 15, רמת-גן, 52491, טל' 6734567- 03, פקס: 6730306- 03, דוא"ל: brender@biu.013.net.il