| תקציר |
קרן מנוף של המוסד לביטוח לאומי מימנה בשנים 2002 - 2010 פרויקט התערבות, לקידום הבטיחות במגזר החקלאי. הפרויקט בוצע ע"י המוסד לבטיחות ולגהות, וכלל התערבות ב- 6,472 משקים חקלאיים (משקים פרטיים, משקים שיתופיים/קיבוציים), וכן במועצות אזוריות ובבתי ספר חקלאיים. ההתערבות כללה ביקורים של מדריך בטיחות במשק החקלאי, זיהוי סיכונים פוטנציאליים לבטיחות העובדים, המלצות לטיפול בסיכונים, הדרכות בעברית ובתאילנדית, ימי עיון, וכן הוכשרו נאמני בטיחות.
בתקופה שבין אוגוסט 2009 לדצמבר 2010 יזמה קרן מנוף מחקר להערכת ההשפעה של פעולת ההתערבות על רמת הבטיחות במשקים החקלאיים בהם בוצעה ההתערבות. המחקר בוצע ע"י חברת הייעוץ ארגו בע"מ. ובמסגרתו נדגמו 394 משקים שבוצעה אצלם התערבות, וכן 208 משקים שלא בוצעה אצלם התערבות (קבוצת בקורת). הערכת תוצאות ההתערבות במשקים נעשתה על בסיס מודל הערכה מקובל של Kirkpatrick (1959). המודל מבוסס על ארבע רמות עקרוניות המספקות הערכות של אפקטיביות ההתערבות ברמה גדלה והולכת של קונקרטיזציה. להלן עיקרי הממצאים:
1. רמה I - שביעות הרצון של מנהלי המשקים מההתערבות: למעלה מ- 90% ממנהלי המשקים נטו להביע שביעות רצון חיובית מהההתערבות שבוצעה במשקיהם. רמת שביעות רצון היתה בקשר ישר עם מספר ביקורי המדריך במשק, ובקשר הפוך עם משך הזמן שעבר מהאינטראקציה האחרונה עימו. שביעות הרצון הרבה ביותר היתה מהמדריך, ובמקום השני מהחומר הכתוב שסופק למשקים.
2. רמה II - למידה/שינוי עמדות בקרב מנהלי המשקים: רמת ההקפדה על הבטיחות במשקים, כפי שדווחה סובייקטיבית ע"י מנהלי המשקים, היתה גבוהה יותר באופן מובהק במשקי ההתערבות בהשוואה למשקי הביקורת. דיווח סובייקטיבי זה נמצא כמהימן, מכיוון שהיה בהתאמה גבוהה (למעלה מ- 80%) להערכותיהם של מדריכי הבטיחות שסיירו במשקים. כאשר נשאלו מנהלי המשקים האם חל שיפור בסידרת נושאים הקשורים בידע ומודעות לנושאי בטיחות במשק מאז תחילת הפרויקט ב- 2002, התקבלה במשקי ההתערבות תחושה רבה יותר של שיפור בהשוואה למשקי הביקורת.
3. רמה III - התנהגות בטיחותית בעבודה: שני נושאים בחנו תחושת שינוי בהתנהגות בטיחותית בעבודה: שימוש עובדים באמצעי הבטיחות, והקפדת האחראים על כללי הבטיחות. בנושא הראשון דווח על תחושת שיפור בולטת באופן מובהק במשקי הההתערבות בהשוואה למשקי הביקורת. בנושא השני לא נמצא הבדל מובהק.
4. רמה IV - תוצאות (שינוי במצב הבטיחות במשקים): פרוייקט ההערכה מצביע על כך שבמשקי ההתערבות נמצאה נטייה של מנהלי המשקים ליישם המלצות של מדריכי הבטיחות (בשלב ההתערבות) לטיפול בליקויי בטיחות שנמצאו במשק (כ- 70% מההמלצות יושמו). יחד עם זאת, כאשר נבדק המדד ה"אובייקטיבי" אשר התבסס על ממצאי סקר סיכונים שביצע הסוקר במשקים בפרויקט ההערכה, נמצא כי במשקי הביקורת מספר המפגעים שזוהו כדורשים טיפול דחוף היה נמוך יותר מאשר במשקי ההתערבות.
לסיכום: ממצאי מחקר ההערכה מספקים תמיכה אמפירית לכך, שפרויקט ההתערבות במשקים החקלאיים היה אפקטיבי בשלוש הרמות הראשונות של המודל להערכת אפקטיביות ההתערבות (ראה לעיל). ברמה הרביעית - רמת התוצאות - אמנם במשקי ההתערבות נצפתה רמת יישום גבוהה של המלצות מדריכי הבטיחות בשלב ההתערבות, אך נמצא גם כי במשקי הביקורת מספר המפגעים שזוהו כדורשים טיפול דחוף היה נמוך יותר מאשר במשקי ההתערבות. לחוקרים אין הסבר, במסגרת המחקר הנוכחי, לאי התאמה זאת בין הממצאים.
להערכת החוקרים, הממצאים מצביעים על הצלחה של פעולת ההתערבות בשיפור מרכיבי תשתית ההכרחיים ליצירת השינוי הנדרש ברמת הבטיחות במשקים החקלאיים: שביעות רצון של החקלאים מההתערבות (מהמדריכים, מהחומר הכתוב), התחלה של שינוי עמדות בקרב החקלאים, שיפור בהתנהגות הבטיחותית (שימוש באמצעי בטיחות והקפדה על כללים), ויישום המלצות המדריכים לנטרול מפגעי בטיחות. השפעה על רמת המדדים התוצאתיים (כגון כמות המפגעים הקיימים בשטח, מספר תאונות עבודה וחומרתן וכדומה) - מחייבת, כנראה, פעולת התערבות ארוכת טווח, מתמדת, ובכל מרכיבי השינוי הנדרשים. תמונת מצב זאת העולה מהממצאים מצביעה, לדעתנו, על הצורך בהרחבה והעמקה של פעולת ההתערבות במשקים החקלאיים, לאורך זמן, ובגישה כוללת המאפיינת תהליכי שינוי מוצלחים.
|